פסק-דין בתיק ת"א 903-12-10

1.         דומה שאין עוררין שביום 7.7.09, שעה שהתובע היה סטודנט במדרשת רופין, היא הנתבעת 1 והנתבעת 3 (להלן, גם "המכללה"), ארעה לו תאונה הגם שנסיבותיה שנויות במחלוקת. בעקבות זאת הגיש התובע כתב תביעה מתוקן שנסמך על שתי עילות. האחת, מכוח פקודת הנזיקין, בה נתבעים נזקי הגוף שלו בגין רשלנות המיוחסת למכללה. השנייה, מכוח פוליסה של תאונות אישיות של הסטודנטים במכללה, בגדרה זכאי התובע לתגמולי ביטוח בהתאם לתנאי הפוליסה. הנתבעת 2, כמסתבר, היא גם המבטחת של המכללה מכוח פקודת הנזיקין, ואף מנפיקת פוליסת ביטוח התאונות האישיות הנ"ל.

2.         הוברר לי כי התובע אינו טוען לנכות. הוריתי על הגשת תצהירי עדויות ראשיות. אלו הוגשו מטעם התובע וחבריו ללימודים במכללה. קבעתי התיק להוכחות. בפתח הישיבה הסכימו ב"כ הצדדים כי יינתן פסק דין מנומק על דרך הפשרה על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות.

3.         התובע טוען כי ביום 7.7.09 הוא שיחק במגרש ספורט השייך למכללה במשחק הקט-רגל. תוך כדי המשחק יצא הכדור מעבר לגבולות המגרש. התובע רץ אחריו כדי להחזירו למגרש ואולם תוך כדי ריצתו חזרה למגרש פגעה רגלו במכסה שוחת ביוב שבלטה מעל פני הקרקע וכתוצאה מכך נפל ונפגע בפניו. לשיטתו של התובע טבעת שוחת הביוב לא הונחה בקו שווה עם הקרקע וקיימת מהמורה מסביב למכסה. בעניין זה הונחו בפניי תמונות נטענות של זירת האירוע.

4.         הנתבעות טוענות כי התאונה אכן ארעה, אך לא כמתואר על ידי התובע. הן נסמכות על שורה של אמירות שמסר התובע שעה שקיבל טיפול בבית החולים. בגדרן הוא ציין, כל העת, כי האירוע קרה "בזמן משחק כדורגל". והיות והתובע מודע לכך, כך טענת הנתבעות, כי ככל שהוא מעד כתוצאה ממשחק כדורגל, לא ניתן לייחס אחריות למכללה כל עיקר מכוח פקודת הנזיקין, באה לאוויר העולם "גרסת שוחת הביוב", על מנת לנסות לייחס חבות נזיקית לנתבעות.

5.         כך, ככל שעסקינן בעילה הנזיקית. ככל שעסקינן בעילה החוזית מכוח פוליסת תאונות התלמידים, נהיר לנתבעות כי אופן אירוע התאונה, אף שאלת החבות, אינה מעלה ואינה מורידה. שהרי גם אם קרתה התאונה בעת משחק כדורגל זכאי, לכאורה, התובע לתגמולי ביטוח בהתאם להוראות הפוליסה. בעניין זה דורש התובע, בין השאר, תגמולי ביטוח בגין תקופת אי כושר לעבודה. טענת הנתבעות היא כי בפוליסה הוגדר שהיא מזכה בתגמולים בגין "אי כושר מלא וזמני לעבודה". הנתבעות מפרשות שהכוונה היא לכך שהמבוטח הנפגע אינו יכול לעבוד במקום עבודתו. ולנוכח העובדה שאין עוררין שעובר לאירוע התובע לא עבד, שהרי היה סטודנט, הוא אינו זכאי לתגמולי ביטוח בגין פריט זה.

            ועוד טענה: נטען בפוליסה כי תנאי מוקדם לתחולתה הוא שהיא מכסה "אך ורק חברים באגודת הסטודנטים". התובע, כך המשך הטענה, לא הוכיח תנאי מוקדם זה ואת חברותו באגודת הסטודנטים האמורה.

6.         לעניינה של טענה אחרונה זו, באשר לעילה החוזית, כפות המאזניים נוטות בבירור לזכות התובע. כך, תחילה, משום הטעם הדיוני. מצפה הייתי שטענות ברורות ומפורשות אלו יבוא זכרן בכתב הגנתן של הנתבעות, שביסודו של דבר כלל הכחשות סתמיות. משעה שטענות אלו היו מועלות באופן מפורש, או-אז אמור היה התובע להתמודד עמן.

            אף לגוף הטענות אני מניח שהתובע, סטודנט במכללה, אף נמנה על אגודת הסטודנטים שלה. לטעמי פרשנות הפוליסה, שיש לפרשה לחובת המנסח, סובלת את הפרשנות שאי הכשירות "לעבודה", היא לשגרת עבודתו של המבוטח, שהוא סטודנט. עבודת הסטודנט, לטעמי, היא עבודת הלימוד ולא עבודה חיצונית שחלק ניכר מן הסטודנטים אינם עוסקים בה. משעה שבעקבות התאונה הוברר לי שהתובע לא יכול היה לשקוד על לימודיו למשך שישה שבועות הוא זכאי, כנטען על ידי בא כוחו, לסכום של 21,000 ש"ח.

7.         שונים הם פני הדברים ככל שעסקינן בטענה הראשונה. אכן התובע מסר בבית החולים גרסה הקושרת את התאונה עם משחק הכדורגל. אכן, גם בעניין זה, קיימים פנים לכאן ולכאן. שהרי, אכן, מסגרת האירוע הייתה בעת משחק קט-רגל שבו הכדור יצא מגבולות המגרש.

8.         בחנתי את התמונות שלנגד עיניי. ספק בעיניי אם מדובר במפגע, ובעיקר לנוכח העובדה שלא מדובר בתחומי מגרש הכדורגל עצמו אלא בשוליו, באופן שסביר להניח שהקרקע יכולה להיות לא ישרה וסטרילית.

9.         משכל אלו לנגד עיניי, וכן על דרך הפשרה, הנני אומד את ראשי הנזק כדלקמן:

            ראשית, ככל שעסקינן בתביעה החוזית הנני מחייב בתשלום סך 21,000 ש"ח בגין אי כושר לעבודה. ככל שעסקינן בהחזר הוצאות טיפול השיניים, השתכנעתי להכיר במרבית הסכום הנדרש, דהיינו בסכום של 4,000 ש"ח. לנוכח השיקולים שנימנו מעלה בדעתי לפסוק את מלוא הסכום בסך 25,000 ש"ח.

            שנית, ככל שעסקינן בתביעה הנזיקית איני מכיר במכלול ההוצאות בגין הפסד חודשי עבודה והוצאות שונות אחרות. כאמור הכרתי בהוצאות טיפול השיניים במרביתן, באופן שאין בדעתי לפסוק אותן בשנית. בגין כאב וסבל זכאי התובע לסכום גלובלי בסך 5,000 ש"ח. בגין עזרת צד ג' כלשהי זכאי התובע לסכום של 1,000 ש"ח נוספים. סך כל הנזקים עולים לכדי 6,000 ש"ח. לנוכח שאלת החבות, אף בהתחשב באשם תורם, בדעתי לפסוק לתובע את מיעוט הסכום בסך 2,000 ש"ח.

סך כל הסכומים הנפסקים, איפוא, עולה לסך של 27,000 ש"ח.

10.        לפיכך הנני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 27,000 ש"ח בצירוף אגרת תביעה היחסית לסכום הזכייה ושכ"ט עו"ד בסך 17.5% על הסך הנ"ל. מכלול הסכומים האמורים ישולמו לידיו הנאמנות של ב"כ התובע תוך 30 יום מיום המצאת פסק דין זה אחרת ישאו ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

11.        המזכירות תמציא עותק מפסק דיני לב"כ הצדדים.

ניתן היום,  ד' תמוז תשע"ג, 12 יוני 2013, בהעדר הצדדים.

_________________________

שלמה לבנוני, שופט